- ארימין
- אֱרִימִיןm. (ἔρημα, τὰ) desert, wilderness. מקים א׳ a settlement in a desert. Lev. R. s. 35 (ed. אדרימון, Ar. ארימון, corr. acc.). Cant. R. to VII, 11.Yalk. Jer. 257 אירימון, cmp. אֱירֵימִיאָה.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
